#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מהו לצאת המצוה ולברך על לולב הגזול ביום א' א) אחרי יאוש ב) אחרי שינוי רשות ג)אחרי שינוי מעשה ד)אחרי יאוש ושינוי מעשה ה) בשינוי רשות ויאוש אח""כ ו) אדם אחר שלא גזלו. ז) בלולב גזול בשאר ימים. ח) בגזול מגוי."	"א. א)לא ב)לא ג)כן ולא יברך.ד)למג""א אף מברך ולדעת הט""ז והגר""א לא מברך ה)לא דהוי יאוש שלא מדעת ו)ביו""ט א' פסול ביום שני השו""ע מכשיר ומג""א בשם בעה""מ פוסל וא""ר מכשיר ולא יברך. ז) משמע דהמחבר נוקט דמצוה הבב""ע נוהג גם בשאר ימים ואין הגזלן יוצא בגזול.ודעת המג""א לקמן דהמחבר החמיר רק לכתחילה והמטה יהודה חולק עליו ונפ""מ לענין אם יחזור ויברך כשחוזר ונוטל אחר. ח)פסול.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תרמט		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	האם רשאין לצאת ביום א' או בשאר ימים, באתרוג האסור בהנאה, באתרוג שהדירו חברו הנאה ממנו, באתרוג שהדיר אכילה ממנו, באתרוג של חברו שהשאילו סתם, בד' מינים של חברו שלא מדעתו.	"ב. איסור הנאה לכל פסול כל ז' דבעינן היתר אכילה או דין ממון. אסור בהנאה שהדירו חברו בשאר ימים דלא בעינן לכם כשר דמצוות לאו להנאה ניתנו. בהדיר עצמו מאכילתו הפמ""ג פוסלו והבכו""י מכשירו דיש לו היתר אכילה לאחרים (לכא' אף ביום א'). ה)בשאר ימים דניחא ליה וכו' משא""כ ביום א' דשאול פסול.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תרמט		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מה הדין בשאר ימים. באתרוג שניטל עוקצו, ניטל פטמתו, עלתה בו חזזית, יבש, מה פירוש ומה הדין בא מכח פסול. עד כמה יחסר האתרוג ויוכשר בשאר ימים. הפריש אתרוג ליום שני מהולאכול ממנו מעט ולצאת עם השאר.	"ג. ניטל עוקצו כשר. פטמתו,לסוברים שפסולו משום חסר כשר אבל המג""א הביא דיעות שפוסלים משום הדר ולרמ""א פסולי הדר נוהגים בכל ז'.אמנם אם אין אחר נוטלו דבלא""ה הרמב""ם מכשיר פסולי הדר בשאר ימים. ומשמע שיכול לברך ויש מפקפקין לענין ברכה. חזזית ויבש תלוי בפלוגתא הנ""ל. בא מכ""פ פירושו שחל שם פסול על האתרוג ובא להכשירו ע""י חסרון במקום הפסול ודעת רמ""א דבא בכ""פ פסול. אבל הגר""א הוכיח מהמחבר לעיל דכשר וכן מצדד המאמ""ר להקל ובמקום הדחק יש לסמוך ע""ז.<br>להר""ן דוקא בנשתייר רובו כשר דעדיין שמו עליו. ולמהרא""י אפילו נשתייר כביצה כשר.<br>הפריש ליום ב' י""א שמותר לאכול ממנו דסתמו הוקצה רק לשיעור הראוי. וי""א שהוקצה כולו אא""כ התנה להדיא.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תרמט		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"איך יש לנהוג ביו""ט שני של גלויות לגבי פסולי ראשון והאם יש לטרוח להשיג כשר כשיש בעירו.<br>מה דעת השו""ע והרמ""א לגבי פסולי הדר בשאר ימים ואיך נקטינן בזה (לא בשעת הדחק).<br>באיזה אופן יש להקל לברך על ד' מינים יבשים ביום א' והאם שייכת קולא זו בשאר פסולים.ומה סברת ההיתר בשעת הדחק."	"ד. פסולי א' נוטלים בשני ולא מברכים וה""ה שאול נוטל ולא מברך והעולם לא נזהרים בזה. וא""צ לטרוח להשיג אחר בעירו אלא נוטלו בלא ברכה. דעת השו""ע כהרמב""ם שפסולי הדר כשרים בשאר ימים והרמ""א מחמיר כהרא""ש. ובשעת הדחק אפשר לסמוך על הרמב""ם וליטול ובפמ""ג כתב שגם יברך. ובפמ""ג כתב דיש להקל רק בחזזית משום שיש ספק אם פסולי משום הדר והוי ס""ס אבל מהגר""ז וח""א מוכח דבכל פסולי הדר ישלהקל בשה""ד מלבד ביבש משום דלא המתים יהללו וכו' וצ""ע.כשאין מצוי בעיר רק ד' מינים יבשים מקילים ליטול ולברך עליהם משא""כ בשאר פסולים וישמתירים בשאר פסולין ובמדינותינו אין נוהגים רק ביבשות. וטעם ההיתר כתב הרא""ש דנמסר לחכמים שבמקום שלא מצויים וא""א בענין אחר הכשירו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תרמט		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מה הן שלשת השיטות לגבי שיעור אורך בלולב. מה הן שתי השיטות לגבי שיעור אורך ההדסים והערבות ואיך נקטינן לכתחילה ובדיעבד.	"ה. י""א יג' גודלין ושליש. וי""א יד' גודלין. וי""א ט""ז גודלין.<br>הדס וערבה י""א י' גודלין וי""א יב' גודלין.<br>לכתחילה כשיעור הגדול ובדיעבד סגי ביג' גודלין ושליש בלולב והדס וערבה בי' גודלין ופחות מזה פסול לכל ז'.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תרמט		מאגר
